עוברים ליסוע על גז – כן או לא

גז טבעי לרכב

עוברים לאנרגיה ירוקה

האנושות כבר עברה לעשור השני של המילניום השלישי ועומדים בפניה אתגרים מכריעים כגון התמודדות עם משברים כלכליים והתנהגות ירוקה יותר לנוכח שינויי האקלים, כתוצאה מההתחממות הגלובלית. פליטות גזי חממה וזיהום האוויר על ידי האדם אינם ביטויי קלישאה שחוקים אלא מציאות חדשה שכבר לא ניתן להתכחש אליה. ממשלות כיום מודעות יותר מתמיד לחשיבות בשמירה על איכות הסביבה ובשימוש נבון יותר בחומרים מתכלים ובאנרגיה שאינה מתחדשת. מגמה זו מתבטאת בעובדה שיותר ויותר מדינות מחוקקות חוקים בנוגע להפחתת זיהום אוויר. עובדה זו מחייבת את החברות הגדולות העוסקות באנרגיה, תשתיות, תחבורה ותעשייה להתאים את עצמם לתנאים ולתקנים החדשים. מגזר התחבורה בישראל אחראי לעשרים אחוזים בערך מפליטת גזי החממה במדינה. יצרני הרכב מנסים כל הזמן לחדש ולהתחדש על ידי בניית מנגנונים במכוניות המפחיתים את הזיהום במנועי הבערה המוכרים, לצד פיתוח טכנולוגיות דלק והנעה חדשניים ונקיים יותר. חוקרים ברחבי העולם משערים כי בעתיד האנרגיה תהיה מבוססת על "ביו-דיזל", דלק המופק מצמחים כגון אצות. מקור אנרגיה נוסף צפוי להיות מניפולציה של אטומי מימן הכלואים בתוך מולקולות המים, הנמצאים בשפע באוקיינוס. נכון להיום אנרגיות חלופיות אלה יקרות מאוד, עלות ההפקה אינה משתלמת ולפיכך העולם עדיין משתמש בנפט ובגז.

שימוש בדלק גזי

עקב עלייה גלובלית במחירי הנפט ובעקבות המודעות למזהמים היוצאים מצינורות הפליטה של הרכבים יש כיום שימוש הולך וגדל בגז לצורכי תחבורה. הרכב הראשון שהונע בגז נסע כבר בשנות השישים. הגז המשמש כדלק לרכבים ממונעים נקרא גפ"מ, גז פחמימני מעובה והוא נקרא כך מכיוון שהוא דחוס ומעובה עד למצב של גז כמעט נוזלי במיכל האחסון. אותו הגז יכול להיקרא גט"נ, גז טבעי נוזלי, כאשר הוא מסופק בין מדינות דרך קרקעית הים בצינורות עם תנאי לחץ גבוהים וטמפרטורות נמוכות מאוד המאפשרות לגז להיות במצב נוזלי. המרכיב העיקרי של הגפ"מ הוא גז מתאן, הגז הפחמימני הקל ביותר בטבע. כשישים אחוזים מהגפ"מ מופקים מגז טבעי, הקבור מתחת לאדמה ואילו שאר הגפ"מ מופק בתהליך זיקוק מנפט. הגז הטבעי הוא גז חסר צבע וחסר ריח, אולם כאשר הוא משווק לשימוש מסחרי מוסף לו גז בעל ריח חריף, כדי לאפשר הבחנה מהירה בדליפה של הגז. הגז קל מהאוויר ולכן מתנדף כאשר הוא נפלט.

יתרונות מול חסרונות

לגפ"מ יתרונות מהותיים על פני דלק הבנזין, הן מבחינת עלות, הן מבחינת איכות וגם בהיבט התחזוקה של הרכב. פעולת הגפ"מ נקייה יותר ופליטת המזהמים נמוכה יותר. יחסית לתוצרי השריפה של בנזין ודיזל בתוצרי השריפה נפלט מעט פחמן דו חמצני, גז המשפיע מאוד על ההתחממות הגלובלית. על פי חישובים, כל אלף רכבים המונעים בגז חוסכים פליטה של 600 טון פחמן דו חמצני. בניגוד לבנזין אין בתוצרי הפליטה גזים הידועים כמסרטנים כגון גז הבנזן. מבחינת התחזוקה בלאי המנוע קטן, פעולת המנוע שקטה יותר, הצטברות הפיח בחלקי המנוע פוחתת משמעותית ומקטינה את תדירויות הטיפול ברכב. כמו כן שמני הסיכה זוכים לאריכות ימים. את הפילטר יש להחליף פעם בשנה או כל 30 אלף קילומטרים. מבחינת הספק ההבדל הוא בשלושה אחוזים לטובת הבנזין, הבדל זניח ביותר. מבחינת צריכת הדלק ההבדל הוא כחמישה אחוזים לטובת הבנזין, הבדל קטן מאוד שמתקזז ומתבטל לאור ההבדלים בעלויות הדלק. עלות ליטר בנזין היום היא כשישה וחצי שקלים. את הגפ"מ ניתן לרכוש בכחצי מחיר. במילים אחרות החיסכון בעלויות הדלק הוא כחמישים אחוזים, הבדל משמעותי ביותר. ככל שרכב עובר מרחק גדול יותר כך משתלם לו להתבסס על גז. ככל שחברה מחזיקה בצי מכוניות גדול יותר כך ישתלם לה יותר המעבר לנסיעה באמצעות גז.

כיום בישראל כל רכב משנת 1996 יכול לעבור הסבה לצריכת גז. את הסבת המנוע מבצעים עשרות מוסכים מורשים, באישור משרד התחבורה ומכון התקנים וזמן ההסבה הוא כיום עבודה, זמן קצר וסביר. לעניין ההסבה חסרון קטן ויתרון בולט. החיסרון הקטן הוא בכך שמיכל אחסון הגז תופס נפח בתא המטען. היתרון הבולט הוא בכך שהמערכת מותקנת במקביל למערכת הדלק המקורית ובאמצעות מתג פשוט ניתן לעבור משימוש בגז לשימוש בבנזין תוך כדי נסיעה. ניתן להתייחס למיכל הבנזין כמיכל אחסון חלופי או רזרבי למקרה שמיכל הגז מתרוקן. בפועל ניתן לבצע נסיעה ארוכה מאוד ללא צורך בתדלוק. מימדי המיכל נעים בין ארבעים וחמישה ליטרים למאה ליטרים. מלבד המיכל מותקנים וסת לחץ, מערכת הזרקה נוספת, מחשב ניהול מנוע וכמובן פיית תדלוק (תדגוז). את המערכת ניתן לפרק ולהעביר לרכב אחר תוך החזרת הרכב הישן למצב של רכב בנזין או דיזל. בכל מקרה משקלו של מיכל מלא בגפ"מ יהיה קטן יותר ממשקל מיכל מלא בבנזין.

עלויות

עלות ההסבה נעה בין 8,000 ₪ ל- 10,000 ₪. על פי חישובים של עלות הסבה, עלות דלק וקילומטראז' ניתן לחשב את החיסכון הנגזר משימוש בדלק הגזי. במקרים רבים, ניתן לכסות את עלות ההסבה, להחזיר את ההשקעה ולהרוויח ממנה תוך פחות משנה. בכל מקרה החיסכון הוא בהתאם לרכב ולמרחק שהוא עובר. ניקח לדוגמא שני רכבים עם צריכת דלק של עשרה קילומטרים לליטר. נניח ששני הרכבים עוברים מרחק של שלושים אלף קילומטרים בשנה. הרכב המונע באמצעות בנזין ישלם כעשרים אלף שקלים בשנה על הדלק. לעומת זאת הרכב המונע באמצעות גז ישלם רק כמחצית מהסכום ויגיע לחיסכון שנתי של עשרת אלפים שקלים. ייתכן כי בעתיד הקרוב מחירי הנפט ימשיכו לזנק וכתוצאה מכך שימוש בגז יהיה אף זול יותר, כשליש ממחירו של הנפט. בישראל יש סיבה טובה לאופטימיות מכיוון שמול חופיה נמצאו בשנת 2009 מקורות גז טבעי וכנראה שבעתיד יימצאו מקורות נוספים. במקרה כזה ייבוא של גז מהחברה הבריטית BG ומשכנותינו, טורקיה ומצרים יקטן באופן משמעותי ואפילו יופסק. מדינת ישראל תוכל להיות תלויה בעיקר במרבצי הגז הענקיים שלה בשני העשורים הקרובים ולפיכך הצפי לחיסכון בעלויות עם השימוש בדלק גזי נראה מבטיח.

רפורמת המיסוי הירוק

לפני כשנה נכנסה לתוקף רפורמה משמעותית בענף הרכב בשם "רפורמת המיסוי הירוק" . הרפורמה שינתה את אופן החישוב של מס הקניה המוטל על רכב. מס הקנייה כבר לא אחיד ולרכבים "ירוקים" ניתן זיכוי כספי כתגמול עבור הזיהום המופחת.

בטיחות

מכיוון שגפ"מ נחשב לחומר מסוכן מתייחסים אליו ביתר זהירות. ישנה נטייה להחמיר עם רכבים המונעים בגז ולהגביל את כניסתם לחניונים תת קרקעיים שאינם מאווררים.

באירופה הגישה יותר ליברלית מכיוון שבחניונים המודרניים יש מערכת ספרינקלרים  המיועדים לכבות התלקחות תוך שניות. בהרבה תחומים הישראלים פוזלים לכיוון אירופה ויש מקום להעריך כי שינויים אלה יתרחשו גם בארצנו. הדאגה הבטיחותית מקנה לרכב עם מיכל גז יתרון. המיכל עשוי ממתכת בעלת דופן עבה וחזקה יותר יחסית למיכל בנזין שיכול להיות מפלסטיק, כל זאת כדי למנוע דליפה של הגז במקרה של תאונה. מחקרי ריסוק באירופה בהם נמעכו רכבים הוכיחו את עמידות המיכלים האלה.

מגמה עולמית

כיום בעולם יש למעלה מ-11 מיליון רכבים המונעים על ידי גז טבעי, כאשר לפקיסטן, ארגנטינה, ברזיל ואיראן יש למעלה ממיליון רכבי גפ"מ. איזור אסיה והפאסיפי (כולל יפן, אוסטרליה וניו-זילנד) מוביל את השוק עם כ-5.7 מיליון רכבים ובאמריקה הלטינית ישנם קרוב לארבעה מיליון רכבי גפ"מ. בחלק מהמדינות באמריקה הלטינית רכבי הגפ"מ מהווים עד שלושים אחוזים מכלל הרכבים . במדינות החברות בארגון OECD יש כחצי מיליון רכבי גפ"מ ובארצות הברית יש 110 אלף רכבי גפ"מ (הכפלת כמות הרכבים משנת 2003 ועד שנת 2009). במדינות כגון הודו, אוסטרליה וגרמניה התחבורה הציבורית הופכת לירוקה בדמות אוטובוסים המונעים בגז. בארץ ישנם אלפי רכבים. מספרים אלו רק ילכו ויגדלו בעשור הקרוב, עשור שהולך להיות חסכוני יותר וידידותי יותר לסביבה. עם הצטרפותה של ישראל לארגון OECD יש לצפות גם לעידוד המעבר לתדלוק באמצעות גז.

על פי הערכות של האגודה הבינלאומית לרכבי גז טבעי (IANGV) בשנת 2020 יהיו ברחבי העולם כחמישים מיליון רכבים המונעים עם גז, כלומר פי 5 מכמות רכבי הגז שנוסעים היום על הכבישים. על פי הערכה נוספת, בעוד עשור יהוו רכבי הגפ"מ כעשרה אחוזים מכלל הרכבים המונעים בעולם.

הנהג הישראלי מתוסכל מההוצאות החודשיות שלו על הרכב. כיום יש פתרון זול יותר, יעיל יותר ובריא יותר לנהיגה ברכבים פרטיים וציבוריים. החיסכון המשמעותי ביותר אמור להיות בחברות גדולות, שבחזקתן רכבים רבים כגון חברות ליסינג וגם חברות תחבורה ציבורית. בארצות הברית למשל, כשני שליש מכלל רכבי הגז הם אוטובוסים ציבוריים.

תחנות תדלוק (תדגוז) ומרכזי הסבה

תחנות הדלק המציעות גפ"מ אינן רבות אך מספרן הולך וגדל כל שנה. על פי נתונים של משרד התשתיות הלאומיות, נכון לפברואר 2010 ישנן 50 תחנות דלק גפ"מ מוכרות בישראל הפרוסות מבאר שבע ואשקלון בדרום עד למג'דל שמס בצפון. מרבית תחנות הגז נמצאות כמובן באזור המרכז. ניתן לשער כי הממשלה תעודד הכשרה של תחנות נוספות לשימוש בגפ"מ. כיום ניתן למצוא בקלות חברות שמציעות הסבת מנוע. אמישראגז, דורגז, גזפרו, נירגז ויפנאוטו (יבואנית סובארו בישראל) הן רשימה חלקית של חברות המתמצאות בתחום זה והפרוסות ברחבי הארץ.

לסיכום אפשר לראות ברחבי העולם שהשימוש בגפ"מ נמצא במגמת עליה מתמדת. הוא אחד ממקורות האנרגיה המרכזיים המהווים בסיס לפעילות משק המדינה. הגפ"מ מתחיל להיות פופולארי גם בענף התחבורה הודות לביצועים שלו וליעילות שלו, הן מבחינת עלויות והן מבחינת התחזוקה והנטל הסביבתי הקטן יחסית. מרבית הגפ"מ מיוצר בארץ כאשר החלק המיובא צפוי להצטמצם עם תגליות הגז מול חופי ישראל בשנת 2009. ההסבה למנוע שפועל באמצעות גז הינה פשוטה והיתרונות של הגפ"מ על פני דלקי הבנזין והדיזל הם משמעותיים כאשר החסרונות שלו הם די זניחים.

בעל רכב פרטי יכול לחסוך אלפי שקלים בשנה בזכות ההסבה לרכב המונע עם גז. חברות גדולות יכולות לחסוך מאות אלפי שקלים בשנה.

ישראל אינה נמצאת בראש רשימת המדינות בעלות אחוזי רכבי גפ"מ גבוהים, אולם בראייה אל עבר העשור הבא מדינת ישראל צפויה להשתמש יותר ויותר בגפ"מ לצורכי תחבורה בדומה למגמה העולמית. על פי משרד התחבורה משנת 2009 ועד סוף 2011 תוכפל כמות רכבי הגפ"מ בישראל.

רשימה המפרטת את תחנות התדלוק לרכבים המונעים בגפ"מ ניתן למצוא באתר הבא של המשרד לתשתיות לאומיות:

http://www.mni.gov.il/NR/rdonlyres/8E76878D-6E37-46AC-8CAE-D9571AC57ADE/0/LPGstations.pdf

אתרי האינטרנט של האגודה הבינלאומית לרכבי גז טבעי:

http://www.iangv.org/

http://www.ngvglobal.org

פורסם ביום: 5 בספטמבר, 2010 | בשעה: 1:36 am | קטגוריות: גז לרכב - אלטרנטיבה ירוקה | ניתן להתעדכן בתגובות חדשות לפוסט באמצעות פיד RSS 2.0. ניתן להוסיף תגובה, או לשלוח טראקבק ישירות מאתרך.

הוסף תגובה !